הריכוזים באוויר, הסעה, ותוצרי פירוק של חומרי הדברה, מסוג אורגנופוספאטים בעמק החולה והשפעות נוירוטוקסיות על ילדים שנחשפו במשך זמן רב לרמות נמוכות של חומרים אלו | פרופ' יורם פינקלשטיין וד"ר יעל דובובסקי

איזור עמק החולה הוא אזור חקלאי, המעובד באופן אינטנסיבי מזה כיובל שנים. חומרי הדברה מקבוצת הזרחנים האורגניים שימשו, ועדיין משמשים בעמק, באופן נרחב ורב-תכליתי להדברת שדות כותנה, מטעים (נשירים, הדרים וגפנים) וגידולי שדה. חומרי ההדברה מקבוצה זו הם לרוב בעלי לחץ אדים נמוך ובכל זאת עלולים להימצא באוויר בכמויות משתנות, לאחר ריסוסם בשדות - עקב רחף ישיר ונידוף מחדש לאחר שקיעתם על משטחים שונים (עלים, בתים וכו'). למרות עדויות רבות בספרות, בעיקר מניסויי שדה, על הימצאות חומרים אלו באוויר (פאזה חלקיקית או גזית), לא נערכו מחקרים רבים על מדיום הסעה זה וכן לא נחקרו מנגנוני הפרוק הסביבתיים ותוצרי הפרוק האפשריים בפאזה זו.

 

הנחת המחקר הנוכחי היא שבישובים חקלאיים הקרובים לשדות ישנה חשיפה לא מבוטלת לחומרי הדברה המוסעים באוויר. במחקר שערכנו בשנים 1987-1977 נבדקו ההשפעות הטוקסיות העצביות של חשיפה ממושכת ובמינון נמוך על תושבי קיבוצים באזור עמק החולה (קוהורטים של כמאתיים עובדי חקלאות ושאינם עובדי חקלאות). בנבדקים אלה נמצאה עדות לפגימות בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. נמצא מיתאם בין הפגימות העצביות לבין רמות תוצרי הפירוק של זרחנים אורגניים, שנמדדו בשתן. לאחרונה שבנו ובדקנו את אותם קוהורטים באותן שיטות של בדיקה קוגניטיבית ושל מדידת מוליכות העצב ההיקפי. על כך נוספות כעת הבדיקות העדכניות של סמנים לפגיעה טוקסית עצבית-היקפית (NTE) ושל סמנים גנטיים ליכולת הפירוק של זרחנים אורגניים (PON1).

 

במחקר הנוכחי מורחב מערך הנבדקים ויכלול ילדים מאותם הקיבוצים. הנחת הבסיס היא שילדים חשופים לרחף של חומרי ההדברה באוויר, גם בהעדר חשיפה הנובעת מעבודה בשדה או באמצעות הורים העובדים בשדה. הבדיקות בילדים תכלולנה מבחנים קוגניטיביים, מדידות תוצרי פירוק בשתן (alkyl-phosphates) והסמן הגנטי PON1 מריריות הפה. במקביל, נערוך כימות של מקורות החשיפה מהשדות השונים (בדגש על הזרחנים האורגניים שנמצאים בשימוש הרב ביותר), הסעתם ואופן פירוקם באוויר (או על משטחים החשופים לאוויר). המחקר הסביבתי משלב מדידות מעבדה לכימות הקצבים ותוצרי הפרוק של חומרים אלו, במקביל עם מדידות שדה של רמת החומרים באוויר בעת עונת הריסוס ולאחריה ואינטגרציה של נתונים אלו ונתוני השמה לשם בניית מודל המתאר את רמות חומרי ההדברה באזור.

 

המחקר הנוכחי ישמש בישראל כחלוץ בהערכת הקשר שבין רמות חומרי הדברה באוויר וחשיפה ארוכת-טווח לריכוזים נמוכים של חומרים אלה לבין ההשפעות הטוקסיות העצביות באוכלוסיה החקלאית בכלל ובילדים בפרט. עבודה זו מקשרת בין הידע הסביבתי והרפואי ויכולה לשמש כציון דרך בהערכת חשיפתם של הילדים שבאוכלוסיה הכפרית לחומרי הדברה מסוג הזרחנים האורגניים. בכך ניתן יהיה להעריך את מידת החשיפה ואת הסיכון הקיים וליצור תשתית עובדתית לחקיקה, אשר תפחית את רמות החשיפה והסיכון הקיימות כיום.